WGSRN: Other Women & Law (Topic)最新文献

{"title":"Is Changing the Minimum Legal Drinking Age an Effective Policy Tool?","authors":"Nicolai Brachowicz, Judit Vall Castelló","doi":"10.2139/ssrn.3277295","DOIUrl":"https://doi.org/10.2139/ssrn.3277295","url":null,"abstract":"In year 1991, regional governments in Spain started a period of implementation of a law that rose the minimum legal drinking age from 16 to 18 years old. To evaluate the effects of this change on the consumption of legal drugs and its related morbidity outcomes, we construct a regional panel dataset on alcohol consumption and hospital entry registers and compare variation in several measures of prevalence between the treatment group (16-18 years old) and the control group (20-22 years old). Our findings show important differences by gender. Our main result regarding overall drinking prevalence shows a reduction of -21.37% for the subsample that includes males and females altogether. This effect on drinking is mainly driven by a reduction of -44.43% in mixed drinks and/or liquors drinking prevalence corresponding to the subsample of males. No causal effects regarding overall smoking prevalence and hospitalizations due to alcohol overdose or motor vehicle traffic accidents were found. To our knowledge, this is the first paper providing evidence on gender-based differences to policies aimed at reducing alcohol consumption. Our results have important policy implications for countries currently considering changes in the minimum legal drinking age.","PeriodicalId":398825,"journal":{"name":"WGSRN: Other Women & Law (Topic)","volume":"29 1","pages":"0"},"PeriodicalIF":0.0,"publicationDate":"2018-11-02","publicationTypes":"Journal Article","fieldsOfStudy":null,"isOpenAccess":false,"openAccessPdf":"","citationCount":null,"resultStr":null,"platform":"Semanticscholar","paperid":"128440549","PeriodicalName":null,"FirstCategoryId":null,"ListUrlMain":null,"RegionNum":0,"RegionCategory":"","ArticlePicture":[],"TitleCN":null,"AbstractTextCN":null,"PMCID":"","EPubDate":null,"PubModel":null,"JCR":null,"JCRName":null,"Score":null,"Total":0}

{"title":"אכיפה בהיעדר חוזה מחייב ופריזמת ההסכמה – מבט תרופתי על חוקי איסור הפליה(Specific Performance in the Absence of an Enforceable Contract and the Consent Prism – A Remedial Outlook at Anti-Discrimination Legislation)","authors":"N. A. Abramov, Omri Rachum-Twaig","doi":"10.2139/SSRN.2413421","DOIUrl":"https://doi.org/10.2139/SSRN.2413421","url":null,"abstract":"תקציר בעברית: תחולתו של עקרון השוויון בתחומי המשפט הפרטי מעוררת מתח. במשפט הפרטי נתפס החירות כערך יסוד, בעוד השוויון מוכר כחריג לכלל. חוקי האנטי-הפליה בישראל הכריעו במתח המדובר לטובת עקרון השוויון. אלא שתחומי התפרסותה של אותה הכרעה טרם הוגדרו. בתוך כך, טרם הובהר מהם הסעדים העומדים לנפגע מהפליה בשל הפרה. לכאורה, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ\"ח-1988 וחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס\"א–2000, מציעים לנפגע מהפליה שלל סעדים. אלא שהחוקים הללו (כמו גם הדין) שותקים ביחס לשאלה מהם התנאים הדרושים על מנת לזכות בתרופות מכוחם. האם הסעדים המוצעים עומדים לנפגע מהפליה ביחס לכל הפרה והפרה, ללא קשר לנסיבות שבה התרחשה?מענה לשאלה זו נדרש בין היתר לנוכח הקושי שמעוררת האפשרות לזכות נפגע מהפליה בסעד של צו עשה לשם תיקון הפגיעה בו. כך, הנפגע מהפליה ברכישת מוצר או שירות המבקש מבית המשפט צו שיחייב את המפר בקיום העסקה או במתן השירות, מבקש לחייב את המפר לכרות עימו חוזה בהיעדר הסכמתו המפורשת. הגם שמדובר בסעד של צו נזיקי שנועד לתקן \"עוולה\", מדובר בצו בעל אופי ייחודי שתוצאתו היא כינון חוזה. בהיעדר זכות חוזית מהותית עליה יכול הנתבע להצביע, ניתן לטעון כי הענקת סעד כאמור תהיה מנוגדת לאופי החיוב שהופר. זאת בשונה מפיצוי נזיקי שנועד להביא לתיקון הפגיעה במופלה. בעיה דומה עשויה להתעורר ביחס לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה, על פיו רשאי פרט שהופלה במסגרת הליך של קבלה לעבודה לדרוש מתן צו אכיפה. ברי כי צו זה יכונן את הסכם העבודה בין הצדדים שהרי המעסיק המפלה לא נתן הסכמתו להעסקה. הגם שבאתרים שונים במשפט הישראלי מכיר הדין באפשרות לזכות נפגע בסעד של אכיפה בהיעדר חוזה מחייב כדין, אנחנו נצביע על כך שהאפשרות קיימת אך ורק בנסיבות שבהן ישנה הסכמה בין הצדדים ביחס לפרטי העסקה. באותם מצבים מאפשר הדין להעניק תוקף להסכמה אליה הגיעו הצדדים חרף היעדרו של חוזה פורמאלי. ההבחנה בין מתן אכיפה בהיעדר תוקף חוקי לבין הענקתה בהיעדר הסכמה ממחישה את הקושי הייחודי שמעורר המקרה של הענקת צו עשה בשל הפרת חוקי האנטי-הפליה. היא אף מלמדת כי ההכרעה בשאלת היסוד במאמר, השאלה של מתן אכיפה בהיעדר הסכמה, טרם הוכרעה.נוכח האמור נדרש לבחון אימתי יהיה זה ראוי להעניק לנפגע מהפליה סעד של צו. עמדתנו היא כי במרבית המקרים הענקת הסעד כאמור תהיה ראויה מנקודת ראותם של דיני חוזים. אימוץ פריזמת ההסכמה בדיני חוזים, תוך מתן פרשנות רחבה ותכליתית להסכמה הדרושה בעסקאות הנגועות בהפליה, מוליך למסקנה כי אכיפת עסקה או התקשרות שסוכלה בשל הפליה היא במקרים רבים אפשרית ומוצדקת. מעבר לפתרון המוצע ביחס לבעיית היסוד עמה מתמודד המאמר, תרומתו של הטיעון המוצע היא גם בהמשגה מלאה יותר של ההיבטים התרופתיים של חוקי האנטי-הפליה. ההבהרות המוצעות במאמר נועדו לעודד נפגעים לעמוד על זכותם לתיקון הפגיעה מההפליה, ולעודד את בתי המשפט לפסוק סעד מתאים על פי טיב ההפרה הנדונה לפניו.English Abstract: Applying principles of equality in private law creates a tension. Private law perceives freedom as a fundamental value while equality is an exception. Anti-discrimination laws in Israel have ruled in favor of equality. But the reach of such ruling is not yet adequately defined. Thus, it is not clear what remedies are available for a discriminated plaintiff. On their face, The Anti-discrimination in Products, Services and Public Accomm","PeriodicalId":398825,"journal":{"name":"WGSRN: Other Women & Law (Topic)","volume":"6 1","pages":"0"},"PeriodicalIF":0.0,"publicationDate":"2014-02-08","publicationTypes":"Journal Article","fieldsOfStudy":null,"isOpenAccess":false,"openAccessPdf":"","citationCount":null,"resultStr":null,"platform":"Semanticscholar","paperid":"131831238","PeriodicalName":null,"FirstCategoryId":null,"ListUrlMain":null,"RegionNum":0,"RegionCategory":"","ArticlePicture":[],"TitleCN":null,"AbstractTextCN":null,"PMCID":"","EPubDate":null,"PubModel":null,"JCR":null,"JCRName":null,"Score":null,"Total":0}