Who is your mother -? Monster girls (and mothers) in contemporary modern cinema

יחסי הורים וילדים )ובעיקר אמהות וילדים( הם נושא שכיח בסרטי אימה פופולריים. סוגת האימה המודרנית עוסקת ללא הרף בחוויית ההיריון, הלידה וגידול הילדים, ותוצריה הספרותיים והקולנועיים בוחנים את המיתוסים התרבותיים המכוננים חוויות אלה. לעיתים קרובות הם מערערים על הפרשנות התרבותית המקובלת של מושגי הילדות וההורות. המאמר מתמקד בשלושה טקסטים קולנועיים אמריקאיים פופולריים שזכו להצלחה מסחרית בשני העשורים האחרונים. במרכז כל אחד מהסרטים ניצבת ילדה מאיימת שחודרת לתא משפחתי ומערערת אותו: סמארה, גיבורת הסרטים הצלצול והצלצול 2 )2005 ,Nakata; 2002 ,Verbinski ;)נטשה, גיבורת מים אפלים )2005 ,Salles ;)ולילי, מהסרט מאמה )2012 ,Muschietti). סרטים אלה הפכו לתופעה תרבותית שכוללת ממים, דימויים חזותיים ומטבעות לשון; הקהל נענה להם משום שהם נוגעים בעצב תרבותי חשוף. הטענה המרכזית במאמר היא שהילדה מעוררת הבעתה הניצבת במרכז הטקסטים הללו מאפשרת לדון בתפקיד האמהי ובחרדות שהוא מעורר. באמצעות הבחנה בין שני סוגים של "אמהות רעות" – "האם המאביסה", שאוהבת את ילדיה יותר מדי, ו"האם המרעיבה", שנוטשת את ילדיה מבחינה רגשית – אבקש להצביע על מקור האימה האמיתי: הילדה שאוהבת יותר מדי. חרדה זו מתווכת באמצעות דמות ילדית המצויה מחוץ לגבולות התרבות )או החיים(, ושבתובענותה הרגשית כלפי האם המאביסה מטילה מורא על קהל הצופים – ובתוך כך מאירה את תרבות הילד והמשפחה העכשווית שבה הם נטועים.