{"title":"Captain America or Noa Kirel: differentiation of Purim costumes by gender","authors":"Sigal Barak Brandes","doi":"10.33496/yal202305.2236","DOIUrl":null,"url":null,"abstract":"התחפשות היא אחד מסימני חג הפורים. בתחפושת פורים, שלא כמו בלבוש המשמש בגד ליומיום או לחג, הלבוש עובר תהליך הזרה, אקזוטיזציה: מרגע הפיכתו לתחפושת פורים הבגד למעשה מורחק מהשימוש הנורמטיבי והמקובל בו. מחקר זה ינסה לבחון את תחפושות פורים בישראל מזווית מגדרית, ולשאול מה אפשר ללמוד מהשוואת תחפושות פורים המוצעות לבנים ולבנות באתרים קמעונאיים ברשת. ככל הידוע לי, הקשר בין מגדר לתחפושות עדיין לא נחקר בישראל. אין בכוונת המחקר להסיק מסקנות בנוגע להתנהגויות הצריכה של ילדים או הורים בהקשר זה, אלא רק לנתח את שוק התחפושות המוצעות מזווית מגדרית. המחקר מבוסס על ניתוח מעורב, ויזואלי וטקסטואלי, של 60 תחפושות פורים לילדים וילדות בגילים שונים המוצגות באתרי אינטרנט המשמשים למכירתן. המחקר משלב בין הסמיוטיקה של בארת, ובעיקר הניתוח הדנוטטיבי הדקדקני שבה, ובין סמיוטיקה חברתית. זו גורסת כי הקניית משמעות לסימנים בתרבות היא פרקטיקה הנטועה בתוך מוסכמות חברתיות, נורמות תרבותיות ומבני כוח קיימים ומושפעת מהם. אף על פי שתחפושות אמורות לסמן חופש ויכולת בחירה, אף על פי שהן אמורות לתת ביטוי לדמיון ולפנטזיה, לאפשר הרחקה משגרת היומיום, מנורמת הלבוש המקובלת ומהזהויות השגורות, במחקר זה נמצא כי תחפושות פורים המוצעות לרכישה באתרים מרכזיים ברשת משקפות קו ברור למדי של הבחנות מגדריות, ולמעשה הן חלק מתהליכי קומודיפיקציה – הסחרה – של מגדר. ה\"בחירה\" לכאורה בתחפושת אחת או אחרת מנותבת באמצעים שיווקיים שעושים שימוש בעולם המדיה הפונה לגילאים האלה.","PeriodicalId":202861,"journal":{"name":"childhood: Study and research of children's culture","volume":"16 1","pages":"0"},"PeriodicalIF":0.0000,"publicationDate":"2023-05-28","publicationTypes":"Journal Article","fieldsOfStudy":null,"isOpenAccess":false,"openAccessPdf":"","citationCount":"0","resultStr":null,"platform":"Semanticscholar","paperid":null,"PeriodicalName":"childhood: Study and research of children's culture","FirstCategoryId":"1085","ListUrlMain":"https://doi.org/10.33496/yal202305.2236","RegionNum":0,"RegionCategory":null,"ArticlePicture":[],"TitleCN":null,"AbstractTextCN":null,"PMCID":null,"EPubDate":"","PubModel":"","JCR":"","JCRName":"","Score":null,"Total":0}
引用次数: 0
Abstract
התחפשות היא אחד מסימני חג הפורים. בתחפושת פורים, שלא כמו בלבוש המשמש בגד ליומיום או לחג, הלבוש עובר תהליך הזרה, אקזוטיזציה: מרגע הפיכתו לתחפושת פורים הבגד למעשה מורחק מהשימוש הנורמטיבי והמקובל בו. מחקר זה ינסה לבחון את תחפושות פורים בישראל מזווית מגדרית, ולשאול מה אפשר ללמוד מהשוואת תחפושות פורים המוצעות לבנים ולבנות באתרים קמעונאיים ברשת. ככל הידוע לי, הקשר בין מגדר לתחפושות עדיין לא נחקר בישראל. אין בכוונת המחקר להסיק מסקנות בנוגע להתנהגויות הצריכה של ילדים או הורים בהקשר זה, אלא רק לנתח את שוק התחפושות המוצעות מזווית מגדרית. המחקר מבוסס על ניתוח מעורב, ויזואלי וטקסטואלי, של 60 תחפושות פורים לילדים וילדות בגילים שונים המוצגות באתרי אינטרנט המשמשים למכירתן. המחקר משלב בין הסמיוטיקה של בארת, ובעיקר הניתוח הדנוטטיבי הדקדקני שבה, ובין סמיוטיקה חברתית. זו גורסת כי הקניית משמעות לסימנים בתרבות היא פרקטיקה הנטועה בתוך מוסכמות חברתיות, נורמות תרבותיות ומבני כוח קיימים ומושפעת מהם. אף על פי שתחפושות אמורות לסמן חופש ויכולת בחירה, אף על פי שהן אמורות לתת ביטוי לדמיון ולפנטזיה, לאפשר הרחקה משגרת היומיום, מנורמת הלבוש המקובלת ומהזהויות השגורות, במחקר זה נמצא כי תחפושות פורים המוצעות לרכישה באתרים מרכזיים ברשת משקפות קו ברור למדי של הבחנות מגדריות, ולמעשה הן חלק מתהליכי קומודיפיקציה – הסחרה – של מגדר. ה"בחירה" לכאורה בתחפושת אחת או אחרת מנותבת באמצעים שיווקיים שעושים שימוש בעולם המדיה הפונה לגילאים האלה.